תערוכות הגמר של בתי הספר לעיצוב הן אירוע מכונן לכל חובב עיצוב, אמנות ויצירה. החלטתי לחזור אחורה בזמן, שנה בדיוק לאחור, כשעמדתי אני נרגשת אל מול הפרויקט האישי שלי, נזכרת במחשבות שחלפו בראשי. רגשות של גאווה והצלחה התערבבו יחד עם תחושה חזקה של ריקנות, שחרור ושקט. ברגע שהאורות כבו והתערוכה ירדה, הכנסתי הכול לתוך קופסת קרטון גדולה שמאז לא העזתי לפתוח, ואולי בזכות הבלוג הזה, אצליח לפתוח אותה שוב...
יש לנו עוד הרבה זמן להכיר באופן אישי ולכן תחילה אציג חמישה מעצבים חדשים שאהבתי במיוחד.
טל ליברמן עיצוב תכשיטים שנקר
זכורה לי שיחת טלפון משנת 2006, כשעל הקו טל מתעניינת בלימודים במחלקה לעיצוב תכשיטים. אני בקשיי השנה הראשונה מנסה בכל דרך אפשרית להניע אותה שלא...
בפרויקט מתעסקת טל בתיקון ובריפוי של טבעות. היא מצליחה לשלב בין עיצוב קלאסי שמרני של טבעת מסורתית, ועיצוב חדש בחומרים זמינים כפלסטיק וטקסטיל.
השראתה נובעת מתוך התעסקות בתותבות, צלקות, ומיחס החברה לפגמי גוף. הצלקת, המום מאפשרים התערבות חיצונית כמו למשל בתפקיד הפרוטזה במקום בו רגל האדם נקטעת. כתוצאה נפתחות דלתות לעיצוב חדש אם בפרוטזה העשויה עץ, פלסטיק או מתכת.
 |
| צילום: רן פלוטניצקי |
רוצה לעשות תכשיטים שישמחו אנשים ויגרמו להם לחייך
ערמת הטבעות הפגומות רק מחכות שתחזור מהחופשה שלה
רותם פישלר עיצוב תכשיטים שנקר
את הפרויקט של רותם לא ראיתי, המקום שלה בתצוגה היה ריק למעט כרטיס ביקור שעליו תליון פלסטיק ורוד על שרשרת מושחרת דקה. משהו בצבע ובחומריות משך את תשומת ליבי. לכששאלתי נאמר לי כי רותם מציגה את קולקציית התכשיטים שלה בגלריה Marzee שבהולנד. הגלריה נחשבת לאחת הגלריות המובילות לעיצוב תכשיטים עכשוויים באירופה. (למי שמגיע לאזור התערוכה תמשך עד ה - 25/9/11)
רותם משתמשת בסיליקון RTV אשר בתכונותיו מאפשר לה להעתיק את מראה המבנים הנטושים אשר מהם שאבה את השראתה. בתהליך של שכבות רבות נוצר עומק ויזואלי מסקרן.
ולהמשך...
רוצה לפתח את הפרויקט ולהמשיך ליצור תכשיטים מ"הבטן"
ללכת ברחוב ולראות אנשים עונדים את התכשיטים שלה
רוצה לפתח את הפרויקט ולהמשיך ליצור תכשיטים מ"הבטן"
ללכת ברחוב ולראות אנשים עונדים את התכשיטים שלה
את הפרויקט הזה סביר להניח שלא הייתי מגלה אלמלא הייתי פוגשת את שרון. בהסבר אישי מעמיק והצגה של אתר האינטרנט האינטראקטיבי המציג את סדרת הנעליים, גיליתי פרויקט חדשני ומרתק
הפרויקט מורכב מ-16 חלקים מודולאריים, שמקורם בארבע קטגוריות של השראה צורנית: חלקי פירות , קליפת ביצה, אדמה מתבקעת וקונכייה, המתחברים זה לזה באמצעות גומיות סיליקון ומרכיבים 256 אופציות לנעליים שונות!!! שרון משתמשת במשטחים טרמו פלסטיים שנעשו בטכנולוגיה של פיסול ע"י חום.
 |
| צילום: צור קוצר |
רוצה שהפרויקט לא יישאר בקופסה
מודעת לפוטנציאל האדיר שטמון בו, ומאמינה שבעזרת הגוף המתאים הוא יצליח
יעל הולנדר עיצוב תעשייתי בצלאל
גם כאן כחובבת נעליים מושבעת, לא יכולתי שלא להחסיר פעימה כשראיתי מעל תיבות אור מוגבהות את נעלי העקב שעיצבה יעל. משהו במעבר מגרביון רשת רגיל, לנעל עקב שקופה, ריגש אותי.
יעל שאבה את השראתה ממומים בגוף האדם והתמקדה באסתטיקה של תאומים סיאמיים: בחיבורים, בהכפלות, בהתאחות ובקרום. בטכניקה של הקשחת בדים באמצעות חומרים פלסטיים פיתחה יעל דרך חדשה לייצור נעליים. בחירת החומר הייתה משמעותית בתהליך והפכה להיות גורם מרכזי בפרויקט. נעלי העקב נוחות ומבחינת משקל הן קלות מאוד בהשוואה לנעלי עקב ממוצעות.
 |
| צילום: יעל אנגלהרט |
רוצה לעבוד במקצוע ולראות את המוצר שעיצבה על המדף בחנות או אצל מישהו בבית
והנעליים...ינוחו לבינתיים
קובי סיבוני עיצוב תעשייתי בצלאל
קשה היה שלא להתאהב בפרויקט המשלב כל כך הרבה צבע והומור, תכונות האהובות עלי כל כך בעיצוב. אני מודה החוויה הייתה חזקה, עוד לפני שהבנתי מה אני רואה, נשמעו באוזניי צלילי מוסיקה ערבית, מתחנת רדיו אזורית (מזרח ירושלים). מחיפוש אחר מקור הצליל הבחנתי כי הצלילים בוקעים מתוך אובייקט מוזר, ככל הנראה רדיו טרנזיסטור.
הרגל ילדות של איסוף חלקי פלסטיק מחוף הים ומכל מקום אחר הפך את קובי לאספן חלקים. בפרויקט הוא משלב את אהבתו זו עם טכניקת כיפוף חוטי ברזל, המאפשרת לו לחבר את החלקים השונים אחד לשני. השילוב שנוצר בין חוטי הברזל לחלקי הפלסטיק השונים, יוצר אובייקט חדש, שעטנז מושלם. הפרויקט מורכב מטרנזיסטורים, מכוניות על שלט רחוק וסדרת מסכות. הפרויקט הוצג באפריל בתערוכה מטעם בצלאל, בשבוע העיצוב במילאנו.
קובי סיבוני עיצוב תעשייתי בצלאל
קשה היה שלא להתאהב בפרויקט המשלב כל כך הרבה צבע והומור, תכונות האהובות עלי כל כך בעיצוב. אני מודה החוויה הייתה חזקה, עוד לפני שהבנתי מה אני רואה, נשמעו באוזניי צלילי מוסיקה ערבית, מתחנת רדיו אזורית (מזרח ירושלים). מחיפוש אחר מקור הצליל הבחנתי כי הצלילים בוקעים מתוך אובייקט מוזר, ככל הנראה רדיו טרנזיסטור.
הרגל ילדות של איסוף חלקי פלסטיק מחוף הים ומכל מקום אחר הפך את קובי לאספן חלקים. בפרויקט הוא משלב את אהבתו זו עם טכניקת כיפוף חוטי ברזל, המאפשרת לו לחבר את החלקים השונים אחד לשני. השילוב שנוצר בין חוטי הברזל לחלקי הפלסטיק השונים, יוצר אובייקט חדש, שעטנז מושלם. הפרויקט מורכב מטרנזיסטורים, מכוניות על שלט רחוק וסדרת מסכות. הפרויקט הוצג באפריל בתערוכה מטעם בצלאל, בשבוע העיצוב במילאנו.
 |
| צילום: עודד אנטמן |
ולהמשך...
רוצה להמשיך לפתח את האובייקטים, בוחן התפתחות לגופי תאורה, טלוויזיות ועוד
רוצה להציג בגלריות ובמוזיאונים
רוצה להמשיך לפתח את האובייקטים, בוחן התפתחות לגופי תאורה, טלוויזיות ועוד
רוצה להציג בגלריות ובמוזיאונים
ולסיכום:
חמשת הדברים שרוצה כל מעצב/ת חדש/ה
(או לפחות אחד מהם):
1. להמשיך לפתח את פרויקט הגמר שלו
2. שמישהו ימנף את הפרויקט שלו ויהפוך אותו למסחרי
3. למצוא עבודה כמעצב/ת בחברה נחשבת
4. להציג בגלריות ומוזיאונים בארץ ובחו"ל
5. ויותר מהכל שיאהבו אותו ויפרגנו לו בכל צורה אפשרית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה