עוד בימי מצרים העתיקה השתמשו בזהב לרפואת שיניים, ועד היום ניתן למצוא שפע של חיוכים מזהב באוכלוסיות שונות ממזרח אירופה, ממדינות ברית המועצות לשעבר, מרכז אסיה וקווקז. שיני הזהב מעידים על עושרו ומעמדו החברתי של בעליהם. במהלך שנות ה-80, עם תחילתה של סצנת ההיפ הופ, הפכו שיני הזהב הנקראות Grillz, להצהרה אופנתית, כשהחשיפה המשמעותית הייתה באמצע שנות ה-2000 כאשר ראפרים ידועים החלו להתפאר בתכשיטי "בלינג בלינג" מזהב ופלטינה, גדולים וגדושים ביהלומים, כשהופיעו איתם בקליפים, וכשצעדו על השטיח האדום. שיא הפופולאריות של הGrillzהגיעה לשיאה בשנת 2005, בקליפ של הראפר נלי.
לרוב הGrillz ניתן להסרה ולשימוש חוזר, אך ישנה גם האפשרות לקבע אותו בתהליך רפואי דנטאלי. המחיר נע בין כמה עשרות דולרים בודדים ועד לעשרות אלפים, הכל תלוי במספר השיניים המכוסות, ובסוג המתכות החל מכסף, זהב, פלטינה ועד ליהלומים.
באולימפיאדה האחרונה אלוף השחייה האמריקאי ריאן לוכטה עשה כותרות וסיכן את מדליית הזהב שלו במקצה ה-400, והכל רק בגלל שרצה לעלות על הפודיום עם Grillz משובץ יהלומים בצבעי הדגל האמריקאי
בהתחשב בכך שישנם תכשיטים כמעט לכל איבר בגוף, אין סיבה שגם לשיניים לא יהיה, למרות שקצת קשה להתנתק מהמחשבה שחיוך מתכתי ונוצץ מעניק מראה רובוטי ומפלצתי, שמזוהה ומקושר מיד לעולם ההיפ הופ. חשוב לזכור כי בעולם האופנה מגמות משתנות ללא הרף ואיתן גם אנחנו. ישנה תמיד השראה וחזרה לטרנדים שהיו קיימים בעבר, וכך קורה שדבר שהיה נראה לנו מגוחך או מזעזע, הופך ברבות הימים לאופנתי ולהפך. נסו להיזכר מה חשבתם פעם על סגנון הלבוש של ההורים שלכם כשהיו צעירים, המראה המיושן של שיער עבות מסורק לצד, שפם, חולצה מכופתרת, משקפי פלסטיק עבות, הרי כל אלה הפכו היום לנפוצים ואפנתיים.
אם תשאלו אותי אני לא באמת חושבת שלGrillzיש סיכוי להיהפך לאביזר אופנה פופולארי, אבל זה בהחלט אביזר בעל נוכחות המעיד על סגנון ייחודי ועל הצהרה אישית. כשראיתי השנה תמונה של הזמרת לנה דל ריי מחייכת ובפינת הפה מבצבצת לה שן זהב נוצצת, התחלתי לאהוב את העניין. אם כבר Grillz אז מוטב להסתפק בשן אחת. כשחיפשתי תמונות ברשת, גיליתי מגפה שהשתלטה על לא מעט סלבס שהחליטו לאמץ את המראה, בינהם זמרים כמו ריהנה, ליידי גאגא, קניה ווסט, קאשה, גסטין ביבר, הדוגמנית מירנדה קר, השחקנית ברוק הוגן ועוד.
המותג Paro Paro נוסד בשנת 2004 על ידי המעצבת האוסטרלית Faye Maramara שבעיצוביה הופכת חומרי גלם פשוטים שמקורם מן האדמה, לאביזרים ותכשיטים אורגניים, בעיצוב עכשווי וייחודי. התכשיטים עשויים מחומרים שונים שמקורם מהפיליפינים, ביניהם: עץ, קליפה, קרן, שרף ועוד, תוך שימוש בטכניקות מסורתיות. עם שורשים מהפיליפינים ומאוסטרליה מצליחה Faye בעיצוביה לשלב בין תרבויות עתיקות ושבטיות לבין תרבויות מודרניות ועכשוויות.
שם . Faye Maramara
גיל .34
נולדתי ב . Cebu, Philippines והיום אני גרה ב . Sydney, Australia
ההשראה שלי . טבע ומרחב אורבני, דברים ישנים ודברים חדשים.
הפרויקט הנוכחי . שיתוף פעולה עם סטייליסטית ומגוון אביזרים חדשים
הפרויקט שעשה אותי גאה . הקולקציה האחרונה שלי - שרף ונוצות
הפריט העיצובי שהייתי רוצה שיהיה שלי . כל פריט של Prada
אם לא הייתי מעצבת הייתי . ארכאולוגית
שלושה דברים שאקח איתי לאי בודד . עפרון, נייר ואת ה iPod שלי
מקום לברוח אליו . Bay of Islands, בניו זילנד
הצלחה בעיני היא . לדעת איך להתמודד עם כישלונות המעצב האהוב . Rick Owens
הבלוג האהוב .בלוג חוקים לאישה המודרנית LOMW, ובלוג חוקים לגבר המודרניLOMM
המוזיאון האהוב .מוזיאון Rijksmuseum באמסטרדם, המקום בו התאהבתי ברמברנט
השיר המושמע ביותר בנגן שלי .Bob Marley - Is this love
Blog day נולד בשנת 2005 כאשר עורך תפוז אנשים, שם לב במקרה שהתאריך 3108 כשנכתב ביד, מזכיר מאוד את המילה Blog, והחליט להפוך את ה31 באוגוסט ליום הבלוגים הבינלאומי, יום חג לבלוגרים בכל העולם. וכך כל שנה ב-31 באוגוסט, בלוגרים מכל העולם כותבים המלצות על בלוגרים אחרים מבחינת דעה, תרבות או תחום עניין. בלוגרים שלא נמצאים ברשימת הקריאה הקבועה שלהם. המטרה היא שביום הזה גולשים מכל רחבי העולם ימצאו את עצמם קופצים מבלוג לבלוג ויגלו בלוגים חדשים, שלא היו ידועים להם עד כה.
לפי ההוראות אני אמורה להמליץ לכם על 5 בלוגרים
בינתיים מציגה לפניכם 2 בלוגרים, את 3 הנותרים אתם יכולים לעזור לי לבחור,
בלוג האופנה של Susanna Lau, הידועה גם בשם Susie Bubble, אחת מבלוגריות האופנה הבולטות ביותר, שחיה ועובדת בלונדון. הבלוג Style Bubble נוסד בשנת 2006 משלב תמונות וטקסטים אשר חושפים מחשבות וחוויות אישיות יחד עם תחזיות אופנה, בדגש על כישרונות צעירים ולא מוכרים. לאו היא בלוגרית במשרה מלאה, שכותבת לבלוג שלה כמו גם ל Elle, Daily Rubbish, Dazed Digital.
סוזי שמעידה על עצמה כנוטה לחיות בעולם משלה - בתוך בועה, היא אישיות מלאה ומרתקת שאוהבת לטייל, להתנסות ולגלות עולמות חדשים הקשורים לאופנה, לאמנות ולסגנון חיים.
בלוג אופנת רחוב בדרך כלל מציג אופנה עדכנית וצעירה, אך לא כך בבלוג Advanced Style, אשר נוסד בשנת 2008 על ידי הבחור היהודי Ari Seth Cohen שמשוטט ברחובות ניו יורק בחיפוש אחר מבוגרים מסוגננים. הבלוג משלב טקסטים, תמונות וראיונות וידאו בהם ניתן להיכנס לתוך חייהם של מבוגרים מלאי סטייל, אותו קהל רחב שעולם האפנה נוטה להתעלם ממנו.
"העיניים שלי תמיד נמשכו לאנשים מבוגרים. מתוך נקודת מבט של סגנון וסטייל, אני מוצא אותם יותר מעניינים כי הם בגיל שבו הם לא צריכים להרשים אף אחד ויכולים ללבוש מה שהם רוצים"
לפני כשבוע נפתחה בתל אביב תערוכת תכשיטים עכשוויים חדשה, והפעם עם נציגות מרשימה ומשמחת של חבריי המעצבים הצעירים והמוכשרים. התערוכה "גוף זר: עוד מבט על צורפות" מציגה את עבודותיהן של 15 מעצבי תכשיטים וצורפים מוכרים וצעירים כאחד, הפועלים היום בסצנה האמנותית בארץ, מתוך מחויבות מתמדת לביטוי עצמי דרך יצירתם בצורפות. העבודות המוצגות מייצגות מגוון רחב של שיטות, חומרים, נרטיביים וביטויים. משתתפים:מירב אוסטר רוט, ורד בבאי, רורי הופר, אדה ורדימון גודנסון, נועה זילברמן, קורל כהן ורוני פינקס, שחר כהן, גרגורי לרין, ליאוני פילפוט, שיר פינס, נעמה רייך, שירי עבדה, אביב קינל, קובי רוט
אוצרת: נאווה מילקן
קורל כהן ורוני פינקס צילום: טל טרי
משחק בין הומור שחור לבין מלחמה, עומס, העלמות וגושיות הנוצרת מחלקים נפרדים הובילו לסדרת תכשיטים חדשה וגרוטסקית הנקראת Militerally של מעצבות התכשיטים קורל כהן ורוני פנקס. הסדרה כוללת שתי טבעות, שרשרת, סיכה ואובייקט הנראים כיצורי כלאיים מוזרים, היברידיים מלחמתיים, המורכבים מעבודת צורפות בשילוב חלקי בובות אדם, חלקי מכונות ואשפה תעשייתית. זהו שיתוף פעולה ראשון בין שתי מעצבות חדשות שחולקות יחד סטודיו משותף, ובין היתר חברות טובות שלי מתקופת הלימודים.
גרגורי לרין
צילום: סשה פליט
את מעצב התכשיטים גרגורי לרין אני זוכרת מהמחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר, משייף ספר דפי זהב מהול בפלסטיק. מאז ועד היום אני אוהבת ומרותקת לכל יצירה שהוא יוצר. השראתו מגיעה מאנטומיה, איברים, אברי פנטום, תותבות, רפואה כירורגית, פטישיזם ועולמות אפלים. הסדרה החדשה Anatomy Lessons המוצגת בתערוכה כוללת שרשרת, חפת וטבעת, העשויים משיער סינתטי ומפולימרים. החומר החדש שיצר נראה דומה לסיבי שריר, דבר המעורר מיד מחשבות על הגבול הדק שבין משיכה לדחייה ובין יפה למכוער. על גבי משטחי החומר פזורות אבנים עדינות, ובחפת, שיניים מלאכותיות משמשות כאבזם סגירה.
נעמה רייך
העבודות של מעצבת התכשיטים נעמה רייך מבטאות את זיכרונות ילדותה ואת מראות הנופים של המושב בו גדלה בצפון הארץ, כמו גם את העיסוק בעבודות יד. בתערוכה מוצגת אסופת עבודות מתקופות שונות: שלוש סיכות מתקופת לימודיה בבית הספר לצורפות Alchimia שבאיטליה, סדרת תכשיטים מפרויקט הגמר בשנקר, ושתי סיכות חדשות הנוגעות בעבודת הרקמה המסורתית בשילוב עבודת צורפות מסורתית.
בסדרת התכשיטים Post Virtual של מעצבת התכשיטים מירב אוסטר רוט התאהבתי כבר לפני כשנתיים כשעוד הוצגה בתערוכת הגמר של בצלאל. הסדרה מורכבת מחמישה אובייקטים קינטיים לבישים, בעלי מנגנון מכאני עדין, המופעל על ידי חלק מסוים של הגוף, בזמן בו הוא מבצע תנועה. המכשירים מציגים פונקציות חדשות עבור מערכת חדשה של מחוות אוניברסליות. תפקיד הפונקציה בעבודתה מאפשר מגוון אפשרויות והאובייקטים מקבלים זהויות משלהם - זהויות זרות ומוזרות, שצורתם איננה מוגדרת.
Wrinkles היא סדרת תכשיטי קמטים המתייחסת לאזור הפנים, הצוואר ולעומק המחשוף. הסדרה של מעצבת התכשיטים נועה זילברמן כל כך שונה ומיוחדת, מצליחה להעניק משמעות חדשה לאותם מקומות שבהם ניגרים סימני השנים. נועה יוצאת נגד ההתעסקות הבלתי פוסקת שלנו בהזדקנות העור, והופכת את פניה למפת קמטים, אותם היא מדגישה וממלאה בעזרת חוט מצופה זהב. הסדרה נעשתה לפני כשנה במתכונת פרויקט סוף שנה ראשונה בלימודי תואר שני לעיצוב בבצלאל.
הם מנצנצים ובוהקים מכל עבר ומתפשטים על כל משטח, וסביר להניח שבבוא הגשם הראשון הם יצמחו על כל נעל ומגף. זה כבר ממש לא סוד שניטים הם הדבר החם הבא - ראינו אותם במהלך העונות האחרונות על נעליים, תיקים, חולצות, מעילים, תכשיטים ואפילו כקישוט לציפורניים. הם מגיעים במגוון צורות: משפיצים, פירמידות, עיגולים, מרובעים, כוכבים, לבבות, גולגולות ובשיבוץ אבני סוורוסקי. בצבעים שונים:זהב, כסף, צבעי ניאון ועוד...
Louis Vuitton
אז נכון שלא כל אחד מצליח להתחבר למראה הניטים, ולחלק זה נראה כתוספת מיותרת או אפילו גסה, אך בעיני זאת דרך טובה להוספת עניין וייחוד לכל מראה, ואפילו, בעת הצורך יכול לשמש אותנו כאמצעי להגנה עצמית :) חשוב לשים לב למינון, כאשר העמסה של מספר פריטים דוקרניים יחד איננה מומלצת, ראו הוזהרתם!
Il Maltese @chiaraferrangi
לאחרונהבשיטוט במחוזות האינסטגרם גיליתימותג אופנה איטלקי הנקרא ,Il Malteseהקיים למעלה מ30 שנה ולו מפעל קטן בעירהתעשייתית Carpi שבאיטליה. המותג מצמיד בעבודת יד ניטים לכל דבר שרק תרצו, אך בעיקר לנעלי אולסטאר פשוטות. רבות דובר על נעל האולסטאר המיתולוגית, שהיא פשוט על זמנית, ואין ספק שהניטים מוסיפים לנעל קסם. למותג אין חנות, והדרך היחידה לרכוש את המוצרים השונים היא דרך הזמנה באתר האינטרנט. האתר מושלם לכל מי שרוצה לבחור לעצמו את נעל האולסטאר, החל ממראה משומש או רגיל וכלה בניטים המגיעים בשלל גדלים, צורות וצבעים שונים. אז נכון שלשלם על נעל אולסטאר 180 יורו, זה לא ממש מציאה, אבל מבט אחד באתר בהחלט מהווה השראה לכל מי שרוצה לעשות זאת בעצמו ולהפוך את התיק, החולצה, המכנס, או הנעליים שלו, לשלו ורק שלו. (סוד: את הניטים העדינים ניתן להשיג בחנויות סדקית ויצירה שונות ברחבי הארץ).
המבחר עצום ובשביל לנסות להבהיר לכם איזה סוג של פריטים כדאי שיהיה לכם בארון (וסתם כדי לעשות לכם חשק), בחרתי את האביזרים המגלמים בתוכם את טרנד הניטים במלוא הדרו:
היום לפני שנה בדיוק פורסם הפוסט הראשון שלי. את הבלוג הקמתי מתוך מטרה וחלום להכנס אל תוך עולם העיתונות. אני יודעת שזה נשמע קצת תמים, אך לפעמים בדרך אל מטרה אחת נפתח ונגלה עולם חדש. ללא נסיון, אך עם הרבה רצון ואהבה, התחלתי לכתוב על עיצוב בעיקר על תכשיטים, אביזרים ואופנה. תחילה הדגש היה על ראיונות עם מעצבים חדשים מהארץ, ובהמשך הגעתי גם למעצבים מרחבי העולם. היה חשוב לי לסקור את תערוכות התכשיטים בארץ, ובעיקר להיות כאן בשבילכם. הראש מלא במחשבות ורעיונות ואני בטוחה שזאת רק ההתחלה...
לכבוד המאורע החגיגי של חגיגות יום הולדת שנה, החלטתי לפרסם פוסט מיוחד. פתחתי את קופסת פרויקט הגמר שלי, מלפני שנתיים וחשפתי בפניכם את קולקציית תכשיטי הפלסטיק שלי. לצורך ההפקה התגייסו שתי חברותיי, הצלמת נעה קדמיוהמאפרת פז רייכרט - תודה לכן, ותודה מיוחדת למעצב עידן צחר שדאג לשמח את Mipo עם כובע יומולדת וקונפטי צבעוני.
ועכשיו הגיע הזמן שאספר לכם קצת עלי, שמי מיכל פורת, אני בת 29 ובשנתיים האחרונות אני חיה ונושמת את תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר מאז שנת 2010. האמת היא שבכלל רציתי ללמוד עיצוב גרפי ואיכשהו הגעתי בסופו של דבר ללמוד עיצוב תכשיטים. לכל אורך 4 שנות לימודי נמשכתי וחלמתי על עולמות גרפיים ועל מעבר בין עולם דו מימדי לעולם תלת מימדי. בפרויקט הגמר בחרתי להתעסק עם Pop Up וקיפולים. התחלתי ללמוד את שיטות הקיפול השונות, וכשעברתי לעצב קולקציית תכשיטים, חיפשתי אחר חומר מתאים, וכך הגעתי אל הפוליפרופילן (החומר המוכר לכולנו מדפדפות ומקלסרים) למי מכם שלא מכיר, מדובר בחומר פלסטיק גמיש, דק, קל ועמיד, המגיע בטווח רחב של צבעים. השתמשתי בטכנולוגית חיתוך בלייזר בשני שלבים, משני צידי החומר, דבר שאיפשר לי את קיפול החומר במדויק. הקולקציה כוללת שתי סדרות: האחת צבעונית - צבעי ניאון, והשנייה - שקופה, שהיא ללא ספק האהובה עלי.
אז תודה לכם שתמכתם, עזרתם, עקבתם, והגבתם לאורך כל הדרך
במשך שנה שלמה המתנתי בסבלנות לתאריך המיוחל, לחגיגות המבשרות על כניסתם של המעצבים החדשים לעולמנו המופלא, עלוא הוא עולמם של בוגרי בתי הספר לעיצוב. נרגשת הגעתי לפתיחת התערוכה הנערכת מדי שנה בשנקר. ראשית התחלתי בקומת הקרקע במחלקה לעיצוב תכשיטים (המחלקה שלי), ולאחר מכן המשכתי לקומות העליונות בהן מציגות יתר המחלקות, כל מחלקה והקסם שלה. ראוי לציין את הקומה הרביעית של המחלקה לעיצוב תעשייתי שדאגה להעשיר את החוויה בעזרת בר משקאות שהגיש למבקרים משקה אלכוהולי טעים וללא הגבלה, דבר שהצליח להפוך את הערב להרבה יותר מהנה ומצחיק. לבצלאל הגעתי יומיים לאחר מכן, בבוקר יום שישי לוהט וחם. איכשהו תמיד כשאני מגיעה לירושלים אני מהרהרת בליבי מה היה קורה אילו הייתי מתקבלת ללימודים שם, ותוהה איזו מעצבת הייתי יכולה להיות. משהו באויר הנקי ובנוף המשמים של ירושלים הניבט מבעד לכל חלון, מעלה בי קנאה ותחושת החמצה קלה. חווית התערוכה בבצלאל מרתקת אותי כל פעם מחדש. השוני המהותי בין עולם העיצוב והתעשייה המוכר לי בשנקר אל מול עולם העיצוב והאמנות בבצלאל (נכון, לא בכל המחלקות). בכל שנה אני שואפת להרחיב ולהגיע לעוד בתי ספר לעיצוב, ומי יודע אולי זה עוד יקרה, יש עוד קצת זמן עד סוף החודש...
ועכשיו הגיע הרגע בו אני גאה להציג 5 מעצבים חדשים הנבחרים שלי לשנת 2012, בינהם בוגרי שנקר מהמחלקה לעיצוב תכשיטים ומהמחלקה לתקשורת חזותית, ובוגרי בצלאל מהמחלקה לאפנה ולאביזרים ומהמחלקה לעיצוב תעשייתי:
מעצבת . מוליקה ניר, בת 26 מהמחלקה לעיצוב תכשיטים שנקר שם פרויקט . האושר שבדלות החומר
השראה . אלמנטים ומאפיינים השאובים מעולם הקרקס, שתוך כדי השתלבו עם זיכרונות מהילדות
הפרויקט. הצבעוניות, הצורה והתנועה הן אבני הדרך שהובילו ליצירת קולקציית תכשיטי אופנה. כמעט בכל התכשיטים יש אינטראקציה בין העונד לתכשיט - והשאלה שמתעוררת היא מי מפעיל את מי? התכשיט את העונד או העונד את התכשיט?. הקולקציה מאופיינת ביצירת "יש מאין" - שימוש בחומרים זולים המרכיבים את התכשיטים. יחד עם הרצון ליצור משהו חדש ושונה, כאשר מבחינתי, המטרה אולי הכי חשובה, היא שהמתבונן יעלה חיוך על פניו ברגע שהוא יראה את התכשיטים
חומרים וטכניקות. פליז, נייר, צבע, סלוטייפ ועור. טכניקות חדשות וישנות בשילוב עבודת יד: צורפות קלאסית, הדפסה, חיתוךלייזר, צביעה והדבקה
עבר . ארבע שנים מרתקות, מזיעות, מהנות, מטריפות, מיגעות, משגעות ומשוגעות. אין לי ספק שאתגעגע הווה . ההרגשה של הרגע...וואו, ואני לרגע לא רוצה שיחלוף עתיד . הפנטזיה הכי גדולה שלי היא לעשות תכשיטים ואובייקטים לגוף למסלולי האופנה. אין כמו הארץ שלנו ואין כמו הבית, אבל בשביל להפוך את החלומות למציאות צריך לעבור לחו"ל, שם הכל קורה
השראה . כתמי דיו של רורשאך, אומנות רחוב ומחקר של מחברים
הפרויקט . מאז ומתמיד נמשכתי לצד הטכני של מחברים וסוגרים. בפרויקט התחלתי לחקור ולחפש אחר חיבור שיאגד יחד בד ופורמאיקה/פרספקס, מעין "פירסינג" שיצליח לחבר אותם יחד. פיתחתי מחבר מתכת הננעץ ונכלא בתוך שתי שכבות של בד, שבצידו השני מהווה אלמנט עיצובי שמשבץ חלקי פורמאיקה/פרספקס, דבר שהופך את התכשיט לתלת מימדי. הצורות מגיעות מעולם גיאומטרי של משולשים, וחלק מההדפסים על הבד הם איורים של המעצבת המוכשרת, אולה קושניר
חומרים וטכניקות . בד ריפוד, פורמאיקה, פרספקס, כסף, אלפקה ופליז בציפוי זהב. שילוב טכניקות מתקדמות של חיתוך לייזר והדפס סובלימציה ושל צורפות קלאסית בעבדות יד.
עבר . בזמן הלימודים היה לי חוק אחד - לא משנה כמה עבודה נשארה לי, בשעה 03:00 אני עוזבת את הכל והולכת לישון
הווה . העבודה על פרויקט הגמר לא תמה. הייתה נקודה בה נאלצתי לעצור את פיתוח הרעיון ולהתחיל ליצור את הקולקציה, אך ברגע שהיא הושלמה הציפו אותי עוד ועוד אפשרויות איך לקחת את הפרויקט הלאה. למעשה זה פרויקט שלא נגמר
עתיד .הכל פתוח. גם הכרטיס שלי לניו יורק
מעצב . ערן ליבוביץ, בן 26 מהמחלקה לתקשורת חזותית שנקר שם פרויקט . SHMANCY'S השראה . מגארפילד ועד פיקאצ'ו דרך מיס פיגי
הפרויקט. תדמית ועיצוב לתערוכה עבור מותג הפופ המקורי "שמנסי'ז". הפרויקט כולל הצגה של סדרות מוצרים שפותחו עבור התערוכה בתחומי האופנה והאביזרים, תכשיטים, טקסטיל לבית, נייר, פופ, וגאדג'טים. המותג מבוסס על דמות בשם "שמנסי", חתולה עם אטיטוד גדול מהחיים, דיווה בעיני עצמה. המוצרים מאפשרים חשיפה לחיים הראוותניים והמפתיעים שלה ברחבי העולם. הפרויקט מציג את המותג ואת היכולת שלו להתבטא ולתקשר במגוון פורמטים של מוצר, תדמית ונכסי מותג. בין המוצרים: בובות בד צבעוניות, תליונים, תיק איפור, מטפחות משי מודפסות, מניפות מאוירות, מדבקות ויניל, כפתורים, לוח שעם ועוד
חומרים וטכניקות. הדפסה דיגיטלית על בדים, צריבה כימית של פליז וציפוי זהב וכסף, חיתוך לייזר של פרספקס ושעם
עבר . ארבע שנים של חממה יצירתית, מוקף בסטודנטים מוכשרים שמעשירים אחד את השני בנקודות מבט חדשות
הווה . הרבה אנרגיה להמשיך, לפתח ולחלום בגדול בזכות פידבקים והרבה פירגון שנותן פוש גם כשאתה חושב שסיימת עם זה
עתיד . הכי הייתי רוצה זה למצוא שותף/ה לפשע כדי שביחד נוכל לכבוש את טוקיו ואז את ניו יורק
מעצב .זוהר עזוז, בן 26 מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בצלאל
שם פרויקט . Bling - eyewear by Zohar A
השראה .ארכיטיפים מעולם המשקפים. צורות בסיסיות מהמאה ה17 עד למאה ה20
הפרויקט . משקפים הם מסכה, המביעה את אישיותו של המרכיב, מעיין תעודת זהות ללא מילים. המשקפים מצד אחד חושפים את מי שמרכיב אותם ומנגד כיאה למסכה, הם מסתירים לא פחות. עבודת העיצוב התאפיינה במניפולציה טיפוגרפית ובחיפוש אחר קו ועוגן מרכזי אשר ילכד את כל המשקפיים תחת נושא אחד. שילדת המתכת מעגנת את הקולקציה תחת אותה שפה, ובמקביל מאגדת את כל החלקים במשקפיים ומקנה ערך אסתטי. הקולקציה אינה מעוצבת בהרמוניה זורמת ביחס לתווי הפנים, אלא להפך - היא מעוצבת באופן בו ישנה שבירה של תווי הפנים לשם הקצנת האובייקט והכנסת נוכחות חצופה במרכז הפנים
חומרים וטכניקות . מידול: נירוסטה, הדפסה 3D, בתעשיה: מתכת: כבישה פרוגרסיבית, ופלסטיק- הזרקה או עיבוד שבבי
עבר . כברמגיל צעיר החלטתי שאני רוצה להיות מעצב תעשייתי, והיה לי ברור שאלמד את המקצוע הזה בבוא היום. מכיוון שהמקצוע בוער בי, נהניתי מכל רגע בלימודי
הווה .כיף לסיים, כיף להיות אחרי, מעוניין להיות יזם ולפתח את הפרויקט לכדי מוצר המיוצר באופן סידרתי, או לשתף פעולה עם מעצב משקפים בעל שם לצורך פיתוח המשקפיים שלי
עתיד . עקב האובססיה שלי לתחום המשקפים הייתי רוצה להישאר בטריטוריה הזו. הפרויקט בתקווה, יהיה נקודת מוצא לתעסוקה בתחום
צילום: טל דואק
מעצבת . אבישג גולדמן, בת 24
מהמחלקה לצורפות ואופנה בצלאל
שם פרויקט . דברי חפץ
השראה . חפצים שנעשו במלאכות יד עתיקות מסורתיות, חדרי פלאות, אוספים, חפצים טעונים במשמעות סימלית/דתית, חפצים קדושים
הפרויקט . "היה היו שלושה אגוזים ובהם שלושה סודות ורזים" סדרת החפצים בפרוייקט כוללת אובייקטים, קערות ותיקים, שנוצרו בטכניקות ידניות של חיסור וחיבור פריסות, שלדי-מבנה ושכבות. החפצים נעים על הסקאלה שבין ה'שימושי' ל'רגשי', והסדרה מעלה שאלות אודות כוח ההשפעה של חומר הגלם ושיטות העבודה עימו על מערכת היחסים בין האדם לחפץ ועל הפרשנויות הסמליות והתרבותית של הצורות
חומרים וטכניקות . עור בקר ועיזים, עור בעיבוד צמחי, עץ מסוגים שונים: טיק, זית, ברוש, בוק, אלון, חוטי פשתן, חוטי פוליאסטר, נחושת. העץ ועור, עובד החל מהשלב הגולמי ביחס למסורות מלאכה שונות, ידניות ומכניות. בטכניקה של חיתוך, גילוף ידני, חריטה, תפירה, תפירה ידנית, הלחמה
עבר . ארבע שנים של תהליך התפכחות. למדתי המון בעיקר על דרך הפעולה שלי כיוצרת, איך לבנות פרויקט מתוך אוסף של רצונות ורעיונות, מלבד זאת זכיתי לפגוש מורים מצוינים
הווה . סיום לימודים זאת נקודה מאוד מוזרה, מרגישים שמשהו גדול משתנה ועם זאת נמצאים בערפל. ממש כרגע אני מתכוננתלסדנת צורפות ב - Haystackבית ספר לכראפט במיין, ארצות הברית (דרך מלגה של קרן AIDA ובצלאל), גם חופש וגם צלילה ל עשייה חדשה ומעניינת במקום אחר
עתיד . אני רוצה להמשיך ללמוד, אולי בחו"ל. לעבוד עם מעצבים ויוצרים ולהרחיב את היכולות שלי מתוך העשייה. בהמשך הייתי רוצה לפתוח סטודיו ולייצר דברים בסדרות קטנות ובאיכות גבוהה
צילום: אורית פניני
ולסיכום:
חמשת הדברים שצריך מעצב/ת חדש/ה כדי להצליח:
1 . עשייה עשייה עשייה 2 . אומץ ותעוזה להשגת המטרה 3 . להאמין ולסמוך על עצמך 4 . מילה טובה ותמיכה מתמדת מהסביבה 5 . טיפת מזל
